האקדמיה האמברוזיאנית

האקדמיה האמברוזיאנית נוסדה על ידי הארכיבישוף של מילאנו, הקרדינל פדריקו בורומיאו, ב-25 ביוני 1620. היא נקראה האקדמיה לרישום (Accademia del Disegno), ונועדה להוראת הציור, הפיסול והארכיטקטורה. לאחר תקופת התנוונות במאה ה-18 נפסקה פעילותה במאה ה-19. היא שבה לפעול ליד הספרייה האמברוזיאנית בשנת 1963 ביוזמתו של הארכיבישוף, הקרדינל ג'ובני בטיסטה מונטיני (Giovanni Battista Montini), כאקדמיית סן קרלו בורומיאו (Accademia di S. Carlo Borromeo) ללימודי היסטוריה ודת. בשנת 2003 הצטרפה אליה אקדמיית סן אמברוג'ו (Accademia di Sant'Ambrogio) ללימודי אבות הכנסייה.

ב-20 במרץ 2008 נוסדה האקדמיה מחדש עם חוקה משלה מטעם הארכיבישוף, הקרדינל דיאוניג'י טטמנזי (Dionigi Tettamanzi); ולאחרונה, ב-4 בנובמבר 2013, פרסם הקרדינל אנג'לו סקולה (Angelo Scola), הארכיבישוף של מילאנו, את התקנות החדשות של הספרייה האמברוזיאנית, שנכנסו לתוקף ב-7 בינואר 2014 ואושררו ב-21 ביולי 2014 בצו ארכיבישופי, שגם אישר את חוקת האקדמיה.

תקנות הספרייה האמברוזיאנית משנת 2013 קובעות שהאקדמיה תשוב להיות, כבתחילה, חלק בלתי נפרד מן האמברוזיאנה, בדומה לספרייה ולגלריית האמנות: "פעילותה העיקרית של הספרייה האמברוזיאנית הנכבדה היא ניהול הספרייה, גלריית האמנות והאקדמיה האמברוזיאנית" (סעיף 3); המבנה המוסדי של האקדמיה תואם בכול לזה של האמברוזיאנה: "בתוך הספרייה האמברוזיאנית הנכבדה מוקמת האקדמיה האמברוזיאנית, שיושב הראש שלה הוא הארכיבישוף של מילאנו ונשיאה הוא מנהל אותה ספרייה נכבדה. לאקדמיה חוקה משלה שאושרה על ידי הארכיבישוף של מילאנו" (סעיף 32). תכלית האקדמיה האמברוזיאנית היא לקדם מחקרים ופרסומים בתחומי התרבות השונים, לעודד חילופים ושיתוף פעולה עם מוסדות מקבילים באיטליה ומחוצה לה, ברוחו של המייסד, שראה באמברוזיאנה "שירות לעולם כולו".

חוקת האקדמיה האמברוזיאנית שאושרה בשנת 2014 קובעת את מספרן ואופיין של מחלקות המחקר של האקדמיה: "האקדמיה האמברוזיאנית מורכבת ממחלקות, או גזרות מחקר, שאף הן בתורָן עשויות להתחלק למדורים". היום היא כוללת שמונה מחלקות: לימודים בורומיאים, לימודים אמברוזיאנים, לימודי המזרח הרחוק, לימודים איטלקיים, לימודים סלאוויים, לימודי המזרח הקרוב, יוונית ולטינית, לימודי אפריקה" (סעיף 6). שלוש המחלקות של לימודי אפריקה, המזרח הקרוב והמזרח הרחוק מחולקות שוב לעשרה מדורים: לימודי ערבים, ארמנים, ברברים, קופטים, סינים, עברים, אתיופים, יפנים, הודים, סורים. החוקה קובעת שכל מחלקה תנוהל על ידי אחד המלומדים של האמברוזיאנה.

מספר החוקרים באקדמיה האמברוזיאנית היום הוא כשלוש מאות, בתוכם מרצים וחוקרים מאוניברסיטאות בכל היבשות; הם עוסקים בלימוד ומחקר לפי תכניות תלת-שנתיות, שעליהן מחליטה האספה של כל מחלקה בהנחיית ועדת ההיגוי שלה. מדי שנה מקיימת כל מחלקה הרצאה בפורום בינלאומי או Dies Academicus,  ומפרסמת את התוצאות בשמונה סדרות היוצאות לאור במשותף על ידי האמברוזיאנה במילאנו והמו"ל בולזוני (Bulzoni) ברומא: "Africana Ambrosiana", "Ambrosiana Graecolatina", "Asiatica Ambrosiana", "Orientalia Ambrosiana", "Slavica Ambrosiana", "Studi Ambrosiani di Italianistica", "Studia Ambrosiana", ו-"Studia Borromaica". סדרה תשיעית,"Fonti e Studi", מקבצת את החיבורים המונוגרפיים.





גלריית האמנות האמברוזיאנית

בעת שהותו ברומא היה פדריקו בורומיאו פטרונה של אקדמיית סן לוקה (Accademia di San Luca), שתוכננה על ידי האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1577 ונחנכה בשנת 1593. לאחר שהגיע, בשנת 1595, למילאנו כארכיבישוף הוא תכנן להקים בעיר אקדמיה לאמנות, דומה לאלה שבפירנצה וברומא. וכך, ב-28 באפריל 1618, במסמך נוטריוני, תרם הקרדינל לספרייה האמברוזיאנית, שהייתה פתוחה לציבור כבר משנת 1609, את אוסף הציורים, הרישומים, ההדפסים והפסלים שלו: זה היה הגרעין הראשון של גלריית האמנות האמברוזיאנית, שבארבע המאות הבאות הייתה עתידה להתעשר ביצירות מופת רבות של האמנות האיטלקית והאירופית. עם זאת, הקרדינל לא תפס את הגלריה שלו כמקום הצגה בלבד של יצירות אמנות, אלא גם ככלי דידקטי: ואכן, בשנת 1620 הוא הקים ליד האמברוזיאנה אקדמיה לרישום, מיועדת להוראת הציור, הפיסול והארכיטקטורה.

בשנת 1751 צורף לאמברוזיאנה מוזיאון סטלה (Settala), אוסף עשיר ביותר בממצאים נטורליסטיים ואתנוגרפיים ומכשירים מדעיים מוזרים, שאסף הכומר איש מילאנו מנפרדו סטלה (1600–1680).

הגלריה האמברוזיאנית היא מוזיאון האמנות הראשון בעולם שנפתח לציבור, וכן היחיד שמאז ייסודו הוא קשור אורגנית למועצת מלומדים, לאקדמיה ולספרייה, מתוך שאיפה לטפח באורח אחיד את לימודי הספרות, המדע והאמנות. כיום, מערך ההצגה של הגלריה האמברוזיאנית כולל לא רק מסלול מוזיאוני (אולמי הגלריה גופא), אלא גם הזדמנות לבקר ברחבי הבניין המונומנטלי: מכנסיית סנטה מריה מגדלנה אין סן ספולקרו (Santa Maria Maddalena in San Sepolcro), מלפני שנת אלף, אל האגף בן המאה ה-17, עם האולם המקורי של הספרייה, הקרוי אולם פדריקו (Sala Federiciana), ואולם האספות העתיק של חברת סנטה קורונה (Santa Corona), עם תמשיח מרשים של ברנרדינו לואיני (Bernardino Luini), ועד לאגף בן המאה ה-19 הניאו-קלאסי, והחללים שחודשו בשנים 1929–1931 על ידי המנהל ג'ובני גלביאטי (Giovanni Galbiati) בטעם קישוט מיוחד טיפוסי לתקופה. מאכסדרות הגלריה אפשר להשקיף על מה שמכונה חצר הרוחות הגדולות (Cortile degli Spiriti Magni), שם מצוי אוסף ארכיאולוגי יקר ערך. בחדרים הצופים אל החצר הניאו-קלאסית העתיקה, שנהפכה לאולם הקריאה של הספרייה, מוצג כמעט כל האוסף של הקרדינל פדריקו בורומיאו – הגרעין המקורי של הגלריה בכללותה. בשאר החדרים מוצגות היצירות שהוכנסו לאמברוזיאנה בעקבות תרומת המייסד והמכסות את כל קשת ההיסטוריה של הציור, ובייחוד האיטלקי, מן הרנסנס ועד המאה ה-19. מתוך מכלול האוסף יצוינו כיצירות מופת חשובות במיוחד:

   - שרטוט טיוטה ל"אסכולת אתונה", אוטוגרף של רפאל;

   - "דיוקן של מוזיקאי" של ליאונרדו דה וינצ'י;

   - "דיוקן של אישה" או "הגבירה עם מחרוזת הפנינים", שפדריקו בורומיאו רכש וייחס בבירור לליאונרדו דה וינצ'י;

   - "סל פירות" של מיכלאנג'לו מריזי, הידוע כקאראוואג'ו;

   - "הבתולה עם ילד ושלושה מלאכים" של סנדרו בוטיצ'לי;

   - "הערצת המאגים" של טיציאן;

   - יצירותיו של יאן ברויגל שהקרדינל פדריקו הזמין ישירות מן הצייר הפלמי (שתי צנצנות הפרחים, שנים עשר הכפרים, יסודות המים והאש).

בין החפצים המוצגים בתיבות ובארונות הפזורים בחדרים השונים אפשר להתפעל מתיבה עם קווצת שיער בלונדיני שהייתה שייכת ללוקרציה בורג'ה. לבסוף, במקום המכונה חצר הרוחות הגדולות (הנראה מן האכסדרות) שמור אוסף ארכיאולוגי יקר ערך, הכולל מזבחות יווניים-רומיים עתיקים ומצבות אבן; ובשׂדרת העמודים של אולם פדריקו נראית מרצפת פסיפס מן המאה הרביעית, שמקורה במרחצאות הרומיים העתיקים של מדיולנום (Mediolanum). בספרייה, סמוך לכתבי יד מעוטרים רבים מימי הביניים והרנסנס, נמצא אוסף הגרפיקה, החשוב עד מאוד בכמות ובאיכות, ובו כארבעים אלף רישומים, תחריטים והדפסים (בין האמנים החשובים ביותר יצוינו פיזנלו ואלברכט דירר).

ואולם, האוצר האמנותי והמדעי החשוב ביותר של הספרייה הוא הקודקס האטלנטי (Codice Atlantico) הנודע של ליאונרדו דה וינצ'י, שתרם לאמברוזיאנה המרקיז גליאצו ארקונטי (Galeazzo Arconati) בשנת 1637. הוא כולל 1119 דפים אוטוגרפיים, עם כ-2000 רישומים, רשימות, הערות אוטוביוגרפיות ומחקרים במקצועות שונים: הנדסה, הידראוליקה, אופטיקה, אנטומיה, ארכיטקטורה, גיאומטריה, אסטרונומיה.





הספרייה האמברוזיאנית

הספרייה האמברוזיאנית, שנוסדה על ידי הקרדינל פדריקו בורומיאו (Federico Borromeo) ב-7 בספטמבר 1607 ונחנכה ב-8 בדצמבר 1609, הייתה אחת הראשונות שפתחה את שעריה לציבור הודות למחווה של מצנאט נודע. מייסדה תפס אותה כמרכז למחקר ותרבות: למעשה היא הובילה לפריחתם של מוסדות אחרים לצדה, כגון מועצת המלומדים (Collegio dei Dottori), 1607; גלריית האמנות (Pinacoteca), 1618; האקדמיה לרישום (Accademia del Disegno), 1620; המועצה התלת-לשונית ((Collegio trilingue ומועצת התלמידים (Collegio degli Alunni), 1625.

הקרדינל בורומיאו אסף בספרייתו, שנקראה אמברוזיאנה על שמו של הקדוש המגן של מילאנו, מספר רב של קודקסים ביוונית, לטינית, איטלקית ושפות מזרחיות שונות. בתוכם כלולים הפריטים יקרי הערך שמקורם במוסדות דתיים, כגון המנזר הבנדיקטיני של בוביו (Bobbio), המנזר האוגוסטיני של סנטה מריה אינקורונטה (Santa Maria Incoronata) וספריית הכמורה המטרופוליטנית (Capitolo Metropolitano) של מילאנו; ופריטים שהגיעו מאוספים פרטיים חשובים, כגון אלה של ג'אן וינצ'נצו פינלי (Gian Vincenzo Pinelli), פרנצ'סקו צ'יצ'רי (Francesco Ciceri) וצ'זרה רוֹוִידה (Cesare Rovida), מלומדים וביבליופילים נודעים מן המאה ה-16. בין אין-ספור התורמים שהעשירו את האמברוזיאנה ברבות הימים יצוינו במיוחד אלה שהורישו לספרייה את אוספיהם יוצאי הדופן במאה ה-19.

הודות להיקפם הרחב של האוספים ומספרם וערכם של הקודקסים, אין ספק  שהאמברוזיאנה היא אחת הספריות החשובות ביותר באיטליה ובעולם. היו בה מלומדים ונושאי משרות נודעים, כגון ההיסטוריון איש מילאנו ג'וזפה ריפמונטי (Giuseppe Ripamonti), הפילולוג וההיסטוריון הגדול לודוויקו אנטוניו מורטורי (Ludovico Antonio Muratori), ג'וזפה אנטוניו סאסי (Giuseppe Antonio Sassi), פליאוגרפים גדולים, כגון אנג'לו מאי (Angelo Mai), אנטוניו מריה צ'ריאני (Antonio Maria Ceriani), ג'ובני מרקטי (Giovanni Mercati) ואקילה ראטי (Achille Ratti), לימים האפיפיור פיוס ה-11.

הספרייה מתמחה בקלסיקה, היסטוריה, ספרות ודתות, בייחוד מבחינה רטרוספקטיבית, כלומר, חקר העבר; ניהולה מסור למועצת המלומדים – ובראשם המנהל – המפקח על פעילותה התרבותית, ולאגודת האוצרים – ובראשה נשיא – הממונה על המינהל.

 בין העשירים באוספי האמברוזיאנה יצוינו האוסף הערבי והמזרחי, שחשיבותו יוצאת דופן; ספריית הלשונות והלהגים של קרלו סלוויוני (Carlo Salvioni); ואוסף סמלי האצולה של אנריקו קזנובה (Enrico Casanova). יצוינו פלימפססטים רבים, ביניהם פריטים יקרי ערך, כגון הקטעים הייחודיים ששרדו מן ה-Vidulariaשל פלאוטוס מן המאה החמישית, חלק מן התרגום הגותי של הטקסטים המקראיים מאת הבישוף האָרי אולפילה (Ulfila), ושפע כתבי יד מאוירים להפליא, כגון ה-Libro d'ore Borromeoמעשה ידי כריסטופורו דה פרדיס (Cristiforo De Predis), או הAulo Gellio- המעוטר והחתום בידי גוליילמו ג'ירלדי (Guglielmo Giraldi). על כולם עולים ה-Ilias picta מן המאה החמישית, Virgilioהמפורסם עם הערות שוליים של פרנצ'סקו פטררקה ואיורים של סימונה מרטיני (Simone Martini), יוספוס פלוויוס בתרגום ללטינית על פפירוס, ה-Antifonario di Bangor והתרגום הסורי של תרגום השבעים. כמו כן יצוינו כאן כתבי יד אוטוגרפיים שונים, כגון De prospectiva pingendiמאת פיירו דלה פרנצ'סקה (Piero della Francesca), מרטיאליסמועתק בשלמותו על ידי בוקאצ'ו, ה-Vita di Guidobaldo di Montefeltroמאת פייטרו במבו (Pietro Bembo), האוטוגרפים של תומס אקווינס, אריוסטו, מקיאוולי, טאסו וגלילאו;  וכן הספריות של ג'וזפה פריני (Giuseppe Parini) ושל צ'זרה בקריה (Cesare Beccaria) בשלמותן.

רבות מן האינקונבולות הן בעלות ערך עצום, כגון מהדורה נדירה של הדקמרון שהדפיס כריסטופורו ואלדרפר (Cristoforo Valdarfer), ונציה 1471, ולא מעט מהדורות ראשונות. הספרייה מחזיקה בכריכות יקרות רבות של כתבי יד ודפוסים. בין האוספים המיוחדים יש לציין את החוקים במהדורות של אלדוס (Aldus), קומינו (Comino) ובודוני (Bodoni), וכן את האוסף העשיר ביותר של רישומים, תחריטים והדפסים, ובו כארבעים אלף פריטים. אוסף המדליות העשיר מחזיק יותר מעשרים אלף מטבעות ומדליות, ביניהם פריטים יקרים ביותר.

VENERANDA BIBLIOTECA AMBROSIANA Piazza Pio XI, 2 - 20123 Milano, Italy MM1-Cordusio / MM3-Duomo +3902806921 +390280692215 - Visualizza MAPPA
P.I. 04196990156 Copyright @ 2009 Veneranda Biblioteca Ambrosiana. Tutti i diritti riservati
il Curatore Fabio Trazza, gestione dall'Ambrosiana, in Torretta +390280692305 / +390280692339